כל לילה וכל יום
אני מרגיש כזר בעולם הזה
בו חיינו זמן כה רב
כל לילה וכל יום
אני מתפלל שיבוא יום
בו לא אצטרך להלחם עוד
ואני מרגיש כמו זר
בעולם הזה לו קראתי בזמנו בית
קראתי בזמנו בית
אני מחפש תשובה
איני רוצה להלחם עוד
מחפש מקום שאוכל לקרוא לו בית
אני מרגיש כאילו אני עומד על החוף
וממתין לפיצוץ
אשר יקח אותי מכאן
הרבה מפלות, הרבה שקרים
יותר מדי עצב כל הזמן
האם אמצא אי פעם תקווה במקום קר זה?
לאיש לא אכפת אם חי אני
אני רק אחד מני מליון
ואיש אינו מזיל דמעה כשאני מת
אני מחפש תשובה
איני רוצה להלחם עוד
מחפש מקום שאוכל לקרוא לו בית
אני מרגיש כאילו אני עומד על החוף
וממתין לפיצוץ
אשר יקח אותי מכאן