שוב את מדברת עם עצמך תמיד זה משכנע
שיישרף הכל את צודקת
אלופה רק בפרידות כשהלבד מתגעגע
אפילו את עצמך את עוזבת
את יושבת בחלון עד אור הבוקר
חולמת בלי לישון על מה זה אושר
אז מה עם ההוא שאהבת ליום יומיים
ההוא שלקחת בגשם הראשון
את זה שירד על הברכיים
ומי שהלך מבלי לומר שלום
שוב את משקרת לעצמך כי שקר לא פוגע
בסוף יהיה רק טוב את אומרת
כבר שכחת איך זה לבכות אבל הלב יודע
ממה בדיוק תמיד את נסגרת
עוד סיגריה בחלון כי זה בסדר
רועדת לך מקור לבד בחדר
אז מה עם ההוא שאהבת ליום יומיים
עם ההוא שלקחת בגשם הראשון
את זה שירד על הברכיים
ומי שהלך מבלי לומר שלום