כשהייתי בת 16, בת 16,
יצאתי לרחוב במוצאי שבת.
האיש הלא נכון, הלא נכון,
ניגש אליי.
האיש הלא נכון ניגש אליי,
הזמין אותי לסרט,
וכך נקבע שבחיי, חיי החד-פעמיים,
כבר לא אהיה גברת.
וכך נקבע שהירח יהיה אור העבודה שלי,
והשמיים הגבוהים, הגבוהים -
תקרת חדר הקבלה שלי.
והשמיים הגבוהים תקרת חדר הקבלה שלי.
כשהייתי בת 16, בת 16,
יצאתי לרחוב במוצאי שבת.
לו בא אז רק הגבר הנכון,
הגבר הנכון.
לו בא אז רק הגבר הנכון,
מזמין אותי לסרט,
היה נשמע סיפור חיי, חיי החד-פעמיים,
מאופרה אחרת.
ואז היה הירח אור החלומות שלי,
והשמיים הגבוהים, הגבוהים -
חופת געגועים שלי.
והשמיים הגבוהים חופת געגועים שלי.
כשהייתי בת 16, בת 16...