דרך ארוכה האיש הזה עבר,
דרך ארוכה של רוח ומטר,
אך מי יידע מדוע ואנה הוא הולך
ימים רבים, ימים של קיץ ושל סתיו.
על סוסו הגא האיש הזה רוכב,
חודש ושנה, והוא אינו עייף.
אך מי יידע מדוע ואנה הוא הולך
ימים רבים, ימים של קיץ ושל סתיו.
את, אשר ידעת את זה האיש מכבר,
את, אשר אותו אהבת מכל יקר,
הן את היא היודעת אי אנה הוא הולך
ימים רבים, ימים של קיץ ושל סתיו.
הן את היא היודעת אי אנה הוא הולך –
למענך, למענך, למענך.