נתעורר חבוקים לתוך אמצע הקיץ,
בקצה העולם, בכר דשא ענקי
חמים ורוטט.
הכל יהיה כה חדש וכה ראשוני.
הדם כה סמיך, כה אסירת תודה לך,
אתך בטוחה מעלינו.
זרעי שן הארי, העפיפונים, הרוח
העולם של בטון רחוק.
כמו מוכי ברק, בעייפות אלוהית
תקשיב.
מוסיקת כלי קשת מנגנת,
אליך דרך השמיים הלכתי.
אותך נושמת, בוערת ונעלמת.
בוא עמי.