1 פעמוני הנוטרדאם חלק [The Bells of Notre Dame Part 1] [Pa'amoney HaNotre Dame Part 1] [English translation]

בוקר, פריז מתעוררת לצליל

פעמון הנוטרדאם.

דג הדייג ואופה האופה,

לצלילי הנוטרדאם.

נוהמים הם בזעם כמו רעם,

לוחשים לאיטם תפילתם,

ויש האומרים שזה קול נשמתם,

נשמת... פעמוני הנוטרדאם.

(הקשיבו, הם יפים, לא? כל כך הרבה גוני צליל, שינויי אווירה. אתם יודעים שהם לא מצלצלים מעליהם?) (הם לא?) (לא, ילדון טיפשון. שם למעלה, גבוה במרומי מגדל הפעמון, חי מצלצל פעמונים מסתורי. מי היצור הזה?) (מי?) (ומה הוא?) (מה?) (ואיך הוא הגיע לשם?) (איך?) (שקט! קלופין יספר הכל. זה סיפור, סיפור על אדם ועל מפלצת)

בלילה קודר סיפורנו נרשם

ברציפים של נוטרדאם.

(אולי תשתוק?!)

(יגלו אותנו!)

(הירגע, קטנטן)

קבוצת צוענים נפחדים התגנבה

לרציפים של נוטרדאם.

(ארבעה גילדן לאיש עד פריז)

אך להם נטמנה שם מלכודת,

באימה הם הביטו מולם,

וראו את אויבם שנשבע לחסלם לצלילי...

(השופט קלוד פרולו!)

פעמוני הנוטרדאם.

משחיתות נשבע הוא לטהר את העולם.

בעיניו כולם פושעים, רק הוא היה מושלם.

(הביאו את השרצים הצוענים להיכל המשפט!)

(את שם, מה את מחביאה?!)

(סחורה גנובה, בלי ספק. קח את זה ממנה!)

היא ברחה!