בסוף היום הזה נגמר
והעיניים שלי
שחיפשו מקום לנוח, להרגיש
נעצמות מעצמן
קצת מוותרות להן ולי
הרבה מילים ריקות ניסיתי להדוף
עכשיו הן בתוכי
עכשיו הן בתוכי
והתקרה מהזכוכית
עוד תתנפץ ביום אחד, עוד נצחק על זה
כולנו חלקים של לב אחד שעוד פועם
מי קבע מי שייך?
אני סופרת ת׳דקות,
מחשבת
כמה כבר ייקח
לזמן המלוכלך הזה להיעלם, לרדת?
בסוף היום הזה נגמר
אני סוחבת בלי אוויר
עוד עלייה שלא בטוח משתלמת
והעיניים שלי שהסתכלו תמיד עמוק, עד הבפנים
עכשיו מפחדות למצוא שם את הסדק
והתקרה מהזכוכית
עוד תתנפץ ביום אחד, עוד נצחק על זה
כולנו חלקים של לב אחד שעוד פועם
מי קבע מי שייך?
אני סופרת ת׳דקות,
מחשבת
כמה כבר ייקח
לזמן המלוכלך הזה להיעלם, לרדת?